העם הפלסטיני ברצועת עזה נמאס עליו הכיבוש עד נפש, בעטיו של המצור ההדוק הפושע שחוגג כבר עשור פלוס הסתנן המוות מכל חלון לכל מקום שנמצא בו אדם, ואם כבר האדם שם הוא מת בצורת חי, אז יתחלק את התענוג עם מי שהסב לו את האומללות ההיא, כי לא מן ההיגיון ליפול לתהום לבד כשהאויב הברוטלי דוחף ומפיל אותך, צופה בך צונח נהנה מזה כמו צופה בסרט יפה עם פופקורן וכוס קפה. החפלה הזאת חייבת להיפסק.
העזתים קיבלו החלטה לפנות בהמוניהם אל האתרים שמהם יציקו יומם וליל לכובשים שמעבר לגדר יושבים במנוחה ולהחריב עליהם את מנוחתם המדומה.
ובהיות ההתנגדות חלק אינטגרלי מהעם היא לא סרה מהמסלול שבחר ללכת בו, היא נכנסת למקומה הטבעי בהנהגה, מארגנת מכוונת מחזירה במקרה הצורך את הגלגלים למסילה מונעת אסונות מאזנת כל צעד ובעיקר ממנפת את האנרגיות העוצמתיות לפועל מדיני שיאיץ את הסרת המצור בדרך שתחזיר את החיים לעם בעזה ותרחיק ממנו את צילה הכבד של המלחמה אשר בהיפרצותה לא תגבה חיים של פלסטינים בלבד.
בעזה יוצא אדם מביתו פונה לגדר המזרחי של הרצועה, עף כמו חץ עט כמו נץ ששום דבר לא ימנע בעד מעופו כלפי מטרה נקבעה מראש כשבתת מודע שולטת האמונה "שהאויב גזל לו את מהות החיים, ושווה מאוד להחזיר לעצמו ולעמו את החיים גם במחיר הדמים.
שועט עם אנרגיה שיכולה לעקור הר ממרבצו, לא מסתכל אחורה, עד כאן.
וכאן תעמוד ההתנגדות במשימותיה המוסריות כלפי בני עמה, ותמנע ככל האפשר את מותם של כמה שאפשר מאלה ששועטים ובאים במגע עם הגדר לקראת השיבה.
שיתאר לעצמו בר-דעת אם תעזוב ההתנגדות כל מורד ממורמר לנפשו וינהרו בהמוניהם כאלה לעבר הגדר לאורך הגבול המזרחי של הרצועה, מה יהיה גודל האסון על משפחותיהם של אלה שייהרגו על ידי הציונצים הפושעים! . אבל כדאי גם לתאר לעצמו שאם יימשך המצור ולא יוסר בהקדם האפשרי הרי תהיה חובה מוסרית על ההתנגדות להתעסק במשימותיה הצבאיות, ולתת להמונים ללכת בדרכם, ולדברים לזרום כהוויתם, ואז נראה איך תהיה התמודדות האויב השפל עם ההתנגדות מצד, ועם ההמון הזועם מצד שני.
ההתנגדות מארגנת הכל עכשו בשביל לחסוך כל טיפת דם פלסטיני אפשרית, אבל ברגע שימשיך האויב בהטלת המצור הנפשע על הרצועה הוא מחליט שדם העם כולו על הכוונת. ואז ייראו פנים שעד כה לא נראו לבעל עיניים באשר הוא.
